נדחתה העתירה נגד חלוקת הארנונה בנתב"ג

בית המשפט העליון הכריע בימים אלו בעתירה המכוונת נגד תקנות ההתייעלות הכלכלית (כללי חלוקה לרשויות הסמוכות לנמל התעופה בן-גוריון) (הוראת שעה), התשע"ט-2018 (להלן: התקנות או  תקנות החלוקה), אשר הותקנו מכוחו של סעיף 25א לחוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות התקציב 2017 ו-2018), התשע"ז-2016 (להלן: החוק, או  חוק ההתייעלות 2016).

ועוד כמה מאמרים:

·  כתב אישום נגד תושב ירושלים בגין עבירות מין ואלימות נגד תיירת לפני כ-13 שנים

·  כתב אישום נגד שוטר שתקף ופצע את בת זוגתו

·  הציבור החרדי יהיה מחוייב להגיב רק בדואר אלקטרוני

·  עדכון מדרגות מס רכישה לשנת 2022, בהתאם לשינוי במדד...

·  פרקליטות און ליין - הפרוייקט החדש של פרקליטות המדינה

·  106 מיליון ₪ קנסות בגין הפרת שימוש חוק המזומן

·  גל האומיקרון - הוגש כתב אישום בגין הפרת בידוד

·  העליון נגד פייסבוק, תשלם הוצאות משפט ותעמוד לדיון ...

·  כתב אישום בפרשת ספאם, עוקץ והתחזות לחב' דואר ישראל

העותרות, עיריית ראשון לציון ועיריית חולון, מבקשות לבטל את התקנות, ולחלופין - לתקנן, וזאת בנימוקים שונים, שעיקרם אי-סבירות כללי החלוקה שנקבעו בתקנות והשיקולים שביסודם. בקשת העותרות למתן צו ביניים למניעת חלוקת הכספים בהתאם לתקנות עד להכרעה בעתירה נדחתה (החלטת השופטת י' וילנר מיום 12.2.2019).

להלן בתמצית רבה רקע הדברים. בחוק ההתייעלות 2016 כוננה "קרן לצמצום פערים בין רשויות מקומיות", אשר כספיה אמורים להיות מחולקים בכל שנה לפי כללי חלוקה שייקבעו בתקנות על ידי שר האוצר ושר הפנים, בהתאם לאמות מידה שנקבעו בחוק (פרק ד' – סעיפים 25-21 לחוק).

בחוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנת 2019), התשע"ח-2018 תוקן חוק ההתייעלות 2016 והוסף סעיף 25א, הקובע הסדר ספציפי לחלוקת כספים שיוקצו בכל שנת כספים לתשלום לרשויות המקומיות הסמוכות לנמל התעופה בן גוריון (להלן: נתב"ג). סעיף 25א לחוק קובע כי כספים אלה יחולקו בהתאם לכללי חלוקה שיקבע בתקנות שר הפנים בהסכמת שר האוצר, בהתאם לעקרונות אותם מונה סעיף 25א לחוק.

בהתאם לאמור, הותקנו ביום 31.12.2018 תקנות החלוקה מושא העתירה. תקנות אלה הותקנו כהוראת שעה לשנים 2019-2018 בלבד, והן קובעות כללים לחלוקת הכספים לרשויות המקומיות הסמוכות לנתב"ג לשנים 2018-19, בהתאם לעקרונות הקבועים בסעיף 25א לחוק, המבוססים בעיקרם על מידת הקרבה לנתב"ג, האיתנות הכלכלית של הרשות המקומית וגודל האוכלוסיה של הרשות המקומית.

תקנות החלוקה הותקנו כאמור כהוראת שעה לשנים 2018-19, ותוקפן נקבע עד ליום 31.12.2019 (תקנה 8). ואולם בשל התפזרות הכנסת והבחירות מועד פקיעתן נדחה, בהתאם להוראת סעיף 38 לחוק יסוד: הכנסת, עד "לתום שלושת החודשים הראשונים לתקופת כהונתה של הכנסת הנכנסת", היינו עד ליום 16.6.2020.

העותרות קובלות על כך שבהתאם לתקנות החלוקה הן אינן נמנות על הרשויות הזכאיות לקבל מכספי החלוקה, בהיותן "עירייה איתנה", כהגדרתה בפקודת העיריות. לטענתן, כללי החלוקה שנקבעו בתקנות לוקים בחוסר סבירות בכך שהם מתעלמים משיקול רלבנטי - אף שאינו נמנה על העקרונות הקבועים בסעיף 25א לחוק – והוא  עוצמת הפגיעה הנגרמת לרשות המקומית מפעילות נתב"ג. לצד זאת הועלו על ידי העותרות טענות המתייחסות לעיתוי התקנת התקנות ערב הבחירות וכן להעדר הליך שימוע מספק.

בתגובה מפורטת מטעם שר הפנים ושר האוצר (המשיבים 2-1, להלן: המשיבים) הם עמדו על הרקע וההליכים שקדמו לחקיקת סעיף 25א לחוק ההתייעלות 2016 ולהתקנת תקנות החלוקה, וכן ניתן מענה מפורט לטענות השונות שהעלו העותרות, ובכלל זה הובהר כי הכללים שנקבעו בתקנות לחלוקת הכספים לרשויות הסמוכות לנתב"ג  לשנים 2018-19, משקפים את העקרונות שנקבעו בחוק גופו.

גם המשיבות האחרות לעתירה, עיריות ומועצות מקומיות אחרות שבקרבה לנתב"ג, הגישו תגובותיהן – הרשויות אשר בהתאם לתקנות נהנות מכספי החלוקה - התנגדו לעתירה, ואילו אחרות שמצבן דומה לזה של העותרות - תמכו בעתירה.

להשלמת התמונה נציין כי בפני בית משפט זה תלויה ועומדת עתירה אחרת, שהוגשה קודם לעתירה דנן, התוקפת את חוקתיותו של סעיף 25א(ב) לחוק ההתייעלות 2016. בעתירה זו ניתן צו-על-תנאי, והיא קבועה לדיון בחודש יולי שנה זו בפני הרכב מורחב (בג"ץ 2600/18 מועצה מקומית בית דגן נ' כנסת ישראל). שתי עתירות נוספות, שהוגשו לאחר העתירה דנן, המכוונות גם כן נגד הוראת סעיף 25א לחוק וכן נגד התקנות, ממתינות לתגובות המשיבים וטרם נקבעו לדיון (בג"ץ 1675/19 המועצה המקומית סביון נ' כנסת ישראל, ו- בג"ץ 1702/19 עיריית קרית אונו נ' כנסת ישראל).

ביום 3.3.2020 התקיים דיון בעתירה, במסגרתו נשמעו באריכות טיעוני באי כוח הצדדים. בסיום שמיעת טיעוני באי כוח העותרות והמשיבים המליץ בית המשפט לעותרות לחזור בהן מן העתירה תוך שמירת זכויות, וזאת בין היתר מאחר שמדובר בתקנות העומדות בפני פקיעה, וממילא תידרש בחינה מחודשת של כללי החלוקה קודם להתקנת התקנות לשנת 2020. בהמשך לכך ניתנה החלטה לפיה יודיעו העותרות עד ליום 11.3.2020 אם הן עומדות על עתירתן.

ביום 11.3.2020 הודיעו העותרות כי הן עומדות על עתירתן, ולצד זאת הן ביקשו להשהות את ההכרעה בעתירה עד להכרעה בעתירות האחרות הנזכרות לעיל.

המשיבים  התבקשו להגיב לעמדת העותרות. בתגובה מטעמם התנגדו המשיבים להשהיית ההכרעה בעתירה, וזאת מאחר ותוקף התקנות יפקע קודם לדיון ולהכרעה בעתירות האחרות. כן צוין כי לקראת התקנת תקנות החלוקה לשנה הנוכחית יוכלו העותרות, אם רצונן בכך, להציג עמדתן בפני השרים, וכן בפני ועדת הכספים של הכנסת אשר אמורה לקיים דיון בסעיף 25א לחוק. נוכח האמור נטען כי העתירה הנוכחית בנוגע לחלוקת הכספים לשנים 2018-19 אינה עוד אקטואלית, ואילו התקנות לשנת 2020 טרם הותקנו, ועל כן אין טעם בהותרת העתירה תלויה ועומדת.

לאחר עיון הגיע הרכב בית המשפט למסקנה כי הדין עם המשיבים, וכי דין העתירה להידחות, תוך שמירת זכותן של העותרות להעלות טענותיהן בנוגע לכללי החלוקה שיש לקבוע במסגרת התקנות לשנת 2020.

עתירת העותרות מכוונת כאמור נגד תקנות החלוקה, שהן הוראת שעה לשנים 2018-19. כמצוין לעיל, בעתירת העותרות לא ניתן צו ביניים וחלוקת הכספים בהתאם לתקנות מוצתה, והתקנות צפויות לפקוע בימים הקרובים. בנסיבות אלה העתירה אינה אקטואלית עוד, והיא מיצתה עצמה ועל כן אין מנוס מדחייתה (בג"ץ 5027/17 פורום יצרני חשמל פרטי נ' בית הדין הארצי לעבודה, פסקה 10 (‏4.7.2018)). עם זאת, שמורות לעותרות טענותיהן בנוגע לכללי החלוקה שייקבעו בתקנות שיותקנו לשנת 2020.

גם בעתירות התלויות ועומדות, שעיקרן כאמור בתקיפה חוקתית של הוראת סעיף 25א לחוק, אין כדי להצדיק הותרת העתירה דנן תלויה ועומדת.

בית המשפט ציין עוד, כי גם בטענות העותרות לגופן של התקנות לא מצאנו הצדקה להותרת העתירה תלויה ועומדת, ולענין זה נוסיף כי אין אנו סבורים גם כי נפל פגם בהתקנת התקנות כנטען, עקב כך שהן הותקנו "בתקופת בחירות". בהתאם לחוק מדובר בחלוקת כספים ביחס לכל שנת כספים, ומפירוט ההליכים שהוצג לפנינו עולה בבירור כי הליכי גיבוש כללי החלוקה והכנת התקנות על ידי הדרגים המקצועיים במשרדי האוצר והפנים, בוצעו עוד קודם להחלטה על פיזור הכנסת והקדמת הבחירות, וללא כל זיקה אליהן. בנסיבות אלה לא הייתה כל הצדקה לעכב את התקנת התקנות וחלוקת הכספים לרשויות הזכאיות.

העתירה נדחתה אפוא, תוך שמירת זכויות וטענות העותרות בנוגע להתקנת תקנות החלוקה לשנה הנוכחית.  בנסיבות הענין לא נקבע צו להוצאות.

עו”ד נועם קוריס בעל תואר שני במשפטים מאוניברסיטת בר אילן, משרד נועם קוריס ושות’ עורכי דין עוסק בייצוג משפטי וגישור מאז שנת 2004.

המרכז לגביית קנסות לא יפרוס חוב של מיליונים

בעתירה שהוגשה נגד המרכז לגביית קנסות, עתר מר רוני שוורץ בדרישה שהחוב העומד לגבייה נגדו על ידי המרכז לגביית קנסות ייפרס לתשלומים.

ועוד כמה מאמרים שכתבתי:

ועוד כמה מאמרים:

·  כתב אישום נגד תושב ירושלים בגין עבירות מין ואלימות נגד תיירת לפני כ-13 שנים

·  כתב אישום נגד שוטר שתקף ופצע את בת זוגתו

·  הציבור החרדי יהיה מחוייב להגיב רק בדואר אלקטרוני

·  עדכון מדרגות מס רכישה לשנת 2022, בהתאם לשינוי במדד...

·  פרקליטות און ליין - הפרוייקט החדש של פרקליטות המדינה

·  106 מיליון ₪ קנסות בגין הפרת שימוש חוק המזומן

·  גל האומיקרון - הוגש כתב אישום בגין הפרת בידוד

·  העליון נגד פייסבוק, תשלם הוצאות משפט ותעמוד לדיון ...

·  כתב אישום בפרשת ספאם, עוקץ והתחזות לחב' דואר ישראל

בג"ץ דחה בימים אלו עתירה זו, שמבקשת צו-על-תנאי המכוון אל המשיב, המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות (להלן: המרכז), והמורה לו להתייצב וליתן טעם מדוע לא יפרוס את חובו של העותר לתשלומים חודשיים בסכום התואם את יכולתו, ומדוע לא יבטל את העיקולים שהטיל על רכבו הרפואי, על קצבת הניידות ועל חשבונות הבנק של העותר.

החוב שבו עסקינן כולל, בין היתר, קנס פלילי ופיצויים לנפגעי עבירה אשר הוטלו על העותר בעקבות הרשעתו – בגדרם של שני תיקים נפרדים – בעבירות מרמה, זיוף והונאה בהיקף של 2,750,000 דולר ארה"ב ובהשמטת הכנסות בשיעור של 1,450,000 דולר ארה"ב מדו"חות מס שונים (להלן: החוב). החוב תלוי ועומד נגד העותר זה י"ג שנים, ושיעורו, לפי הרשום במרכז, הוא 2,087,194 ₪ נכון לחודש מרץ ש"ז. מתוך סכום זה, פרע העותר 52,661 ₪, 2.5% מסך חובו. הווה אומר: מדובר בקצב פירעון של כ-0.2% בשנה, ותו לא; והדברים מדברים בעד עצמם. בקצב זה, החוב, שצובר ריבית והצמדה, לא ייפרע לעולם.

מצבו הרפואי של העותר איננו קל, בלשון המעטה. הוא מוכר כנכה צה"ל; מתנייד בעזרת כיסא גלגלים; וזקוק לרכב רפואי. העותר מחזיק כעת בשני רכבים רפואיים: זה לא מכבר, הוא רכש רכב רפואי חדש בעזרת הלוואה שקיבל מבת זוגו לשעבר; רכבו הישן עוקל, ברישום בלבד, על ידי המרכז במסגרת הליכי גבייתו של החוב. עיקול זה והעיקולים על כספי העותר כמצויין לעיל הוטלו מכוחם של סעיף 3 לחוק המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות, התשנ"ה-1995 (להלן: חוק הגבייה) ופקודת המסים (גביה)

המחלוקת שבין בעלי הדין הינה עובדתית בעיקרה. העותר מציג את עצמו כנטול אמצעים, ואילו המרכז סבור שהדבר אינו כך – זאת, לשיטתו, מאחר שהעותר נמנע מלחשוף את מצבו הכלכלי האמיתי; ובהקשר זה יש לזכור שמדובר באדם שהתנסה במעשי רמייה מתוחכמים. בנסיבות אלו, המרכז סבור כי פריסת תשלום-החוב המבוקשת על ידי העותר – 1,000 ₪ לחודש – איננה ריאלית בהתחשב בגובה החוב; ואילו העיקולים שהוטלו על כספו ועל רכושו של העותר, מבלי למנוע ממנו שימוש ברכבו הרפואי, עולים בקנה אחד עם עיקרון-העל של אכיפת החובות במדינתנו, אשר מתיר לרשויות האכיפה לייעל ולשכלל את "דרכי הירידה לנכסי החייב, ולא ירידה לחיי החייב" (כדברי המשנה לנשיא מ' אלון בבג"ץ 5304/92 פר"ח 1992 סיוע לנפגעי חוקים ותקנות למען ישראל אחרת – עמותה נ' שר המשפטים, פ"ד מז(4) 715, 760 (1993)‏‏). לטענת המרכז, "באיזון בין האינטרס בהגנה על הזוכים, בראשם נפגעי העבירה אותה ביצע העותר, לבין היקף הפגיעה בזכויות העותר הנפגעות, ידם של הראשונים על העלינה".

המרכז הפעיל אפוא בעניינו של העותר שיקול דעת שניתן לו במסגרתו של חוק הגבייה; בשיקול דעת זה לא נמצא שום פגם, והעותר ממילא לא הצביע בעתירתו ובטיעונו לפנינו על שום פגם כזה. טענותיו וחישוביו של העותר באשר לחוב ולאפשרות פריסתו, הם עניין שבינו לבין המרכז; עיקול על רכבו הרפואי של העותר הוטל בדרך של רישום בלבד מבלי למנוע את עצם השימוש ברכב; עיקולים שהוטלו על חשבונות פיננסיים נועדו למנוע את הברחת הכספים ולסייע בידי המרכז במימושו של החוב; ובדרך בה ראה המרכז לאזן בין צרכי מחייתו של העותר לבין גביית חובו ומטרותיה, לרבות העיקולים, לא נוכל להתערב (ראו והשוו: בג"ץ 4367/12 שיבלי נ' המרכז לגביית קנסות, פסקה 5 (24.6.2013); בג"ץ 2960/16 שלמה נ' המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות, פסקה 8 (10.7.2016); וכן בג"ץ 4476/16 עמרני נ' מדינת ישראל – המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות, פסקה 7 (14.7.2016)).

לצד זאת, בית המשפט העליון העיר שתי הערות. ראשית, העותר יוכל לשוב ולפנות למרכז בבקשה מחודשת לפריסת חובו – ובלבד שיגלה באופן מלא וללא כחל ושרק את מצבו הכלכלי. במסגרת זו, יהא על העותר להציג בפני המרכז כל מסמך ומידע שיידרש; ואם כך יעשה, ישמע המרכז את טענותיו בלב פתוח ובנפש חפצה. המרכז הביע את נכונותו לזמן את העותר כדי לשמוע את טענותיו ולבחון את המסמכים שבידו.

שנית, לא הוצג בפני בג"צ שום מידע בנוגע לאפשרות העותר לפתוח בהליך חדש של חדלות פירעון ובמסגרתו לעתור, באופן חריג, לשמיטת חלק מן החוב שמקורו בפיצויים אשר נפסקו לטובת הנפגעים ממעשי המרמה שלו בגדרי פסק הדין הפלילי שמצאו אשם וגזר את עונשו (ראו סעיפים 175(ב) ו-175(ג) לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח-2018; וכן ע"א 3376/11 רוזנברג נ' כונס הנכסים הרשמי (6.10.2013); דוד האן, דיני חדלות פירעון – חלק ב 879-877 (2018)). נושא כאמור יכול שיעלה בדין ודברים שבין העותר למרכז.

סוף דבר: העתירה נדחתה דנן מבלי לחייב את העותר בהוצאות בעת הזאת (זאת, לפנים משורת הדין ובהתחשב במצבו).

עו”ד נועם קוריס בעל תואר שני במשפטים מאוניברסיטת בר אילן, משרד נועם קוריס ושות’ עורכי דין עוסק בייצוג משפטי וגישור מאז שנת 2004.

נדחתה עתירה נגד נפתלי בנט

העליון: 1,000 ₪ הוצאות בגין עתירת 14 הדיברות

בג"צ דחה את עתירתו של נר דב סובול, שביקש להכיר ב 14 הדיברות שהציע.

ועוד כמה מאמרים:

·  כתב אישום נגד תושב ירושלים בגין עבירות מין ואלימות נגד תיירת לפני כ-13 שנים

·  כתב אישום נגד שוטר שתקף ופצע את בת זוגתו

·  הציבור החרדי יהיה מחוייב להגיב רק בדואר אלקטרוני

·  עדכון מדרגות מס רכישה לשנת 2022, בהתאם לשינוי במדד...

·  פרקליטות און ליין - הפרוייקט החדש של פרקליטות המדינה

·  106 מיליון ₪ קנסות בגין הפרת שימוש חוק המזומן

·  גל האומיקרון - הוגש כתב אישום בגין הפרת בידוד

·  העליון נגד פייסבוק, תשלם הוצאות משפט ותעמוד לדיון ...

·  כתב אישום בפרשת ספאם, עוקץ והתחזות לחב' דואר ישראל

בהתאם לפסק דינו של כבוד השופט ע' פוגלמן נקבע, כי בעתירה שלפנינו, שמחזיקה עמוד אחד, מבקש העותר כי בג"צ יורה למשיב 1,נפתלי בנט  ראש ממשלת ישראל, לחוקק חוק יסוד שכותרתו "תורת אמת על 14 דברות", בהתאם לרשימה שצורפה לעתירה.

פסק הדין של בג"צ קבע, כי דין העתירה להידחות על הסף. עתירה זו מצטרפת לשורה ארוכה של עתירות שהגיש העותר, האחרונה שבהן נדחתה ביום 4.1.2022 (בג"ץ 57/22 סובול נ' ראש ממשלת ישראל (להלן: בג"ץ 57/22)), שעניינן "בניסיון להביא לתיקונים בתורה, בעשרת הדברות, או בעניינים שמימיים אחרים" (שם, בפסקה 3; כן ראו ההפניות שם). כפי שצוין לא אחת בפסקי הדין בעתירותיו של העותר "טוב יעשה העותר אם יקח בחשבון כי בית משפט זה אינו הכתובת לטענות מן הסוג המועלה בעתירה דנן. תשומת לב מדור בלתי מיוצגים לאמור, ולו למען האפשרות כי יעלה בידו להסביר לעותר את העדר התוחלת של עתירות כגון דא, ובכך למנוע ממנו את חסרון הכיס הכרוך בתשלום האגרה בגינן" (בג"ץ 3162/21 סובול נ' ראש הממשלה (6.5.2021)).

במסגרת בג"ץ 57/22 הושתו על המבקש הוצאות לטובת אוצר המדינה בסך 1,000 ש"ח ומדור בלתי מיוצגים התבקש להבהיר לעותר "כי לא ניתן להטריד את בית המשפט ללא גבול ומידה, כי יש אפשרות לשקול גם מתן צו חוסם, וכי פניה עתידית בעניינים כגון דא, יכול שתביא עמה השתת הוצאות בשיעור גבוה יותר, נוסף על דמי האגרה" (שם, פסקה 5).

בשים לב לאמור לעיל, נקבע כי אף בפעם זו יחויב העותר בהוצאות לטובת אוצר המדינה בסך 1,000 ש"ח.

עו”ד נועם קוריס בעל תואר שני במשפטים מאוניברסיטת בר אילן, משרד נועם קוריס ושות’ עורכי דין עוסק בייצוג משפטי ותביעות ייצוגיות מאז שנת 2004.